עמוק לתוך הפורטפוליו

תצלום של איש/ה מחזיק/ה צמח ועציץ, מ-Pexels

בפוסט הזה אני מעמיק בחלק מהקונספטים שהצגתי בפוסט הראשון: שנת הפורטפוליו שלי מתחילה.
כדאי לכם לקרוא אותו קודם :)

פילוסופיה על התפתחות אישיותית

המטרה שלי בחיים היא להיות מאושר, אני חושב שזו נקודת התחלה הוגנת.

אני יודע שהאושר שלי נובע מדברים בחיי, הדברים האלה לא מאוד נוקשים או מוגדרים היטב, אבל הם עוקבים אחר דפוסים מסוימים, ואני מאמין שזיהיתי כמה מהדפוסים האלה בחיי.

אחד מהדפוסים האלה שאני מכנה “אנשים”, אנשים סביבי בחיי עושים אותי מאושר. פָּשׁוּט.
דפוס נוסף אני מכנה “בריאה”, הפיכת משהו שהגתה מחשבתי למציאות עושה אותי מאושר. לא פשוט, אבל מובן.

כדי להיות מאושר כל מה שאני צריך לעשות הוא לחוות את הדפוסים האלה באופן שגרתי - זה באמת אתגר.

ארבעה דברים יכולים לעזור לי להתגבר על האתגר הזה:

  1. סביבה - השפעה חיצונית שאין לי שליטה ישירה עליה, אבל אני יכול להתקרב אליה או להתרחק ממנה אם אני רוצה. למשל מקום העבודה שלי.
  2. מערכות - השפעה חיצונית שבניתי בעצמי שיש לי עליה שליטה מלאה. למשל אפליקציה לניהול זמנים.
  3. כלים - עזרים חיצוניים ליכולות שלי. למשל מחשב נייד.
  4. עצמי - חוזק ויכולות פנימיות. למשל התמדה.

יש אימרה ישנה מאת אברהם לינקולן:

תן לי שש שעות לכרות עץ ואני אבלה את ארבע הראשונות בהשחזת הגרזן.

במטאפורה זו, אם העץ הוא האתגר שלי, היער הוא הסביבה שלי, הליך ההשחזה הוא מערכת, הגרזן הוא כלי, ולבסוף הידיים והשרירים שלי הם העצמי שלי.

אם הייתי צריך לכרות עץ בשש שעות, אבוי לי אם לא אימנתי את הגוף שלי להיות חזק מספיק כדי להניף את הגרזן, ככה גם 12 שעות השחזה לא יובלו אותי לשום מקום.

אז זה כמו מגדל בצורת יהלום, בבסיס יש את העצמי, הנתמכים בו כלים ומערכות ובחלק העליון נמצאת הסביבה.
ככל שעולים בגובה - קל יותר לבנות.

לפי ההיגיון הזה הדבר שהכי קשה לבנות הוא העצמי. לכן – צמיחה אישית היא הצעד הראשון, הארוך והקשה ביותר בהתגברות על אתגר האושר.

שנת הפורטפוליו שלי היא חלק ממסע שיימשך כל חיי לחיזוק העצמי שלי, ממוקדת במיוחד בדפוס האושר שלי “בריאה”.

בשנה זו אחזק את שריר ה”תכנון” העצמי שלי, השריר הזה משמש להרבה דברים:

  1. חיבור מטרות פנימיות עם מטרות חיצוניות
  2. קבלת החלטות מחושבת
  3. ניהול עצמי
  4. מקביליות
  5. איזון חיים

ועוד.

שריר ה”תכנון” הוא קריטי ל”בריאה”, זו הדרך שלי ליצור את החיבור הזה בין המחשבה שלי למציאות, בלי השריר הזה אני עלול לעבוד קשה כל היום ולא להשיג כלום, או אולי להשיג משהו שונה לגמרי ממה שחשבתי במקור.

פיו! זה באמת נהיה עמוק.
אבל למעשה, זו רק דרך מסובכת לומר משהו מאוד פשוט:
השנה אשתפר ב-“Getting Shit Done”.

חובת ההוכחה של המקצוען

כפי שביססתי כאשר הצגתי את פילוסופיה על התפתחות אישיותית, הסיבה העיקרית שלי לשנת התיק שלי היא התפתחות אישיותית כדי להשיג אושר.
הסיבה הפחות חשובה שאני רוצה פורטפוליו היא שאני מאמין ב”חובת ההוכחה של המקצוען”.

זה חתיכת מונח, אבל מה זה?
במילים פשוטות, זו תשובה לשאלה “למה לי לסמוך עליך או לכבד אותך?”
זו שאלה שעומדת בפנינו כל הזמן, בראיונות עבודה, אודישנים, משא ומתן, מסחר, מגורים, מערכות יחסים, אוניברסיטה, רשתות חברתיות, בכל היבט של חיינו שואלים אותנו באופן סמוי את השאלה הזו.

יש כמה תשובות טובות לשאלה הזו:

  1. מישהו אחר אומר זאת (מוסד, מקורבים, קהילה)
  2. בדוק אותי (שאלות ראיון, שיעורי בית, מבחן רשמי)
  3. חפש אותי (מדיה חברתית, מוניטין מקוון)
  4. הנה הוכחה (תיק, דוגמאות הניתנות לאימות, דוגמאות חשובות)

לכל אחת מהן יש דוגמאות טובות ורעות שלא אכנס אליהן בפוסט הזה, אבל כולן חשובות בדרכן שלהן.
אז למה להדגיש את ההוכחה?

ובכן, אני מאמין שמקצוען אמיתי מחויב להיות מסוגל לספק את כל הארבעה כאשר הוא מתבקש, אבל משום מה בענפים הטכנולוגיים והאקדמיים יש חוסר ברור של הוכחה, זה קיים אבל המשקל שלה קטן בהרבה משלושת האחרות. רבים לא מקדישים לכך זמן.

אז, כן – הוכחה איכותית חשובה לא פחות מכל תשובה איכותית אחרת, ופורטפוליו טוב יכול להיות הוכחה מצוינת.

תנאי ההצלחה שלי

ציינתי 3 קריטריונים לפרויקטים מוצלחים לפורטפוליו:

  1. מדגים מיומנות שלי
  2. כלל שיתוף פעולה
  3. קיבל הכרה קהילתית

למה שלושת אלו?
ובכן, הראשון ברור, השני והשלישי לא כל כך.

למה אני חייב לשתף פעולה?

זה כדי להפיק את המקסימום מהשנה הזו, כפי שהוסבר בסעיף פילוסופיה על התפתחות אישיותית, השנה מתמקדת בשריר ה”תכנון” שלי, שכולו עוסק ביצירת הקשר בין המחשבה שלי למציאות.

זה דורש לייצר לעצמי אתגרים שאינם פנימיים.
לא מדובר בנחישות, התמדה או מסירות שהן תכונות פנימיות גרידא אשר תלויות בי בלבד.
מדובר בהערכה, גמישות, מחושבות, תגובתיות וכן – גם שיתוף פעולה.

אנשים אחרים הם חלק מהמציאות, אבל זה יותר מזה, עבודה עם אנשים היא כוח בפני עצמו, כולנו יודעים את זה.

אז כן, שיתוף פעולה הוא חובה.

מדוע זה חייב להיות מוכר על ידי קהילה?

ובכן, זו פשוט הדרך הפשוטה ביותר להראות ערך.

הפורטפוליו שלי צריך להוכיח את המיומנויות שלי, ואני טוען שהמיומנויות שלי הן בעלות ערך, להוכיח שהן בעלות ערך זה פשוט להראות שמספיק אנשים מכירים בהן.

זה יכול להיות כוכבים ב-GitHub, או ציוצים מחדש ב-X, או אפילו הורדות מ-PyPi וכמובן ציטוטים ב-arxiv.

זה אומר שכל מה שאעשה השנה - לפחות חצי מזה יעסוק בקהילה, לבנות אותה, ליצור איתה אינטראקציה או סתם להיות חלק ממנה.




נהנה מהכתבה?

הנה כמה כתבות שאולי תרצה להמשיך אליהם:

  • Lessons from Launching an Open-Source
  • My Portfolio Year Starts
  • Deeper into the Portfolio
  • WaloViz is Out!