החסר

שיר שכתבתי תוך כדי השירות הצבאי, על מחשבות, כמיהה, ציפיות, סתירה פנימית וללכת לאיבוד.

זה הכול?
מה שכחנו?
בטוח שכחנו משהו. אנחנו ניזכר רק אחרי.
בכל זאת, חסר לי משהו.
אם אנחנו לא זוכרים זה בודאי לא חשוב.
בכל זאת, אני לא מרוצה.

איפה זה?
מתי ראינו את זה בפעם האחרונה?
זה בטח נעלם בדרך. אולי נמצא את זה בהמשך.
למרות זאת, אני דואג.
אם זה לא חוזר זה בטח לא רוצה לחזור.
למרות זאת, אני מתגעגע.

מי אשם?
איך נתנו לזה להיעלם ככה?
מה שהיה היה. אין לנו מה לעשות.
עם זאת, אני מחכה.
כך או כך אין מה לעשות.
עם זאת, אני לא אוותר.

זה משנה?
איזו סיבה יש לנו להמשיך לחפש?
אין מה לזכור. לא שכחנו כלום.
זאת הסיבה, אני חייב למצוא.
זה לא קשור אליך.
זאת הסיבה, אני חסר.