בפני הרצון

שיר שכתבתי תוך כדי השירות הצבאי, על תושייה, חופש, רצונות ויוהרה.

בצבא הייתי בקורס, הוא היה לא מוצלח במיוחד אבל האנשים היו נחמדים, כשהתבקשנו לחלוק תחביב החלטתי לחלוק מעין קטע פילוסופי שכתבתי, לא בדיוק שיר אבל לא בדיוק סיפור.
מקווה שתאהבו :)


אין דבר העומד בפני הרצון. נכון?
…נכון?
…מה אם לא?
אז מה אם לא?
אז… אז אולי זה לא משנה עם או בלי רצון.
אין חוק שאומר שהרצון שלנו משנה לעולם. האדמה והשמיים לא יודעים מה אנחנו רוצים, הים והרוח שואגים וגועשים על אף כל הרצונות וההתנגדויות שלנו.
כל מה שיש לנו זה את עצמנו, אנחנו הכפופים היחידים של רצונותינו. נכון?
או שאפילו זה לא תחת שליטתנו?
החברה בה אנו חיים - יש לה רצונות משלה, הם באים לפני הרצונות שלי.
אנחנו שבויים לרצונות החברה, אז אפילו על עצמנו - אין לרצונותינו חופש השפעה.
אבל… אין דבר העומד בפני הרצון! נכון?!
עם מספיק רצון נוכל לשנות את החברה!
חברה חדשה שבנויה מחזון רצונותינו, חברה בה נחיה כפי שנרצה!
חברה בה באמת ובתמים אין דבר העומד בפני הרצון!
ואחרי החברה נלכוד את הרוח, נרתיח את הים, נפיל את השמיים וננטוש את האדמה!
אין דבר העומד בפני הרצון!

לא נכון.
אנחנו לא רוצים להיכנע לרצון. אנחנו עומדים בפני הרצון.
הרצון הוא סוס פרא, בידינו המושכות.
בהינף ידינו הרצון ישמיד עולם - או ייצור עולם.
הרצון בלי ידיים שיגשימו אותו - הוא רק חלום.
אז - יש או אין דבר העומד בפני הרצון?
האמת היא שהבחירה בידינו.