החיים בים
שיר שמבוסס על חלום מוזר, על הזמניות של חוויה, המגבלות של השפה ומה שלא ניתן לתאר.
שאלתם בחוצפה ואני לא אוכל לענות,
הדבר כבר נעלם ולא יחזור עוד להיות,
הדבר כבר נעלם ואתם לא הייתם שם,
אז איך אוכל לתאר לכם את החיים בים?
בלי לומר על הגלים או על האופק הרחוק,
בלי קלישאה על האינסוף או על הגשם המתוק,
בלי דימוי על קשר חבל או תיאור טבול בדם,
איך אוכל לתאר לכם את החיים בים?
בלי להראות לכם יומן או שחתמתי על חוזה,
בלי לראות אותי נכנס לפאב חשוך ולא חוזר,
בלי עדות או רמז יד שנייה לשבר האדם,
איך אוכל לתאר לכם את החיים בים?
וגם לי נותר רק זכר שאינו הדבר שנעלם,
זיכרון שהשתנה עם השנים והעולם,
אז בלי לסמוך על ראש זקן שתפקידו פה כבר הושלם,
איך אוכל לתאר לכם את החיים בים?
ואם הייתם מנסים לבוא איתי לחוויה,
לצאת לאופק הרחוק כדי להבין את שהיה,
אין בזה כל ערך כי גם אם כן הייתם שם -
איך אוכל לתאר לכם את החיים בים?